אגאדיר

אגאדיר היא עיר החופשה של מרוקו - חוף מפרץ מוגן, טיילת ארוכה, 300 ימי שמש בשנה ומלונות הנופש היחידים בסגנון "הכל כלול" במדינה. היא לא נראית כמו מרקש או פאס - אין מדינה עתיקה, הכל מודרני ורחב - ויש לזה סיבה שכל מטייל צריך להכיר: בלילה אחד של 1960 העיר הישנה נמחתה ברעידת אדמה, ומרוקו בנתה אותה מחדש. אגאדיר היא עיר של ים, שמש - וזיכרון.

למי אגאדיר מתאימה

למי כן: למשפחות - זו העיר הידידותית ביותר במרוקו לילדים (חוף מוגן, מלונות ריזורט, קרוקופארק); למי שרוצה לסיים את הטיול בכמה ימי ים ומנוחה; לחובבי חורף חם - כשבארץ קר, כאן 22 מעלות; ולגולשים - טגזוט שמצפון היא בירת הגלישה של מרוקו.

ובכנות: מי שמחפש את מרוקו הציורית - סמטאות, קסבות, שווקים עתיקים - לא ימצא אותה כאן. אגאדיר היא עיר נופש מודרנית, והחוף שלה, עם כל היותו הרחיץ והמוגן במרוקו, הוא חוף עירוני עם רוכלים. בבוקר יש לפעמים ערפילי ים שמתפזרים בצהריים. באים אליה בשביל מה שהיא - ים, שמש ונוחות - לא בשביל מה שהיא לא.

הלילה שבו נולדה אגאדיר החדשה

בליל 29 בפברואר 1960, ב-23:40, רעדה האדמה מתחת לאגאדיר במשך 15 שניות. הרעידה לא הייתה מהחזקות בעולם - אבל היא הייתה רדודה ובדיוק מתחת לעיר. בין 12,000 ל-15,000 איש נהרגו - כשליש מתושבי העיר - והרבעים הישנים נמחו כליל. המלך מוחמד החמישי הגיע לחורבות ואמר את המשפט שנחקק: "אם חורבן אגאדיר הוא גזירת הגורל, בנייתה מחדש מסורה לרצוננו ולאמונתנו." העיר החדשה נבנתה דרומה מהאזור ההרוס - ולכן אגאדיר של היום רחבה, מודרנית ובנויה לרעידות. על הגבעה שמעל, איפה שעמדה הקסבה, מאירות בלילה שלוש מילים ענקיות: אללה, אל-ווטן, אל-מלכ - אלוהים, המולדת, המלך.

מה עושים באגאדיר

הזווית היהודית: הקהילה שאבדה בלילה אחד

ערב רעידת האדמה חיו באגאדיר כ-2,300 יהודים. בין 1,200 ל-1,500 מהם נספו בלילה ההוא - יותר ממחצית הקהילה, האבדה הגדולה ביותר ביום אחד בתולדות יהדות מרוקו המודרנית. בבית העלמין היהודי החדש, כשני שלישים מהקברים הם קורבנות הרעידה, ובהם קברי אחים. ובאמירה עירונית נדירה - בתי העלמין היהודי, המוסלמי והנוצרי של הקורבנות נטמנו זה לצד זה.

מה יש היום: בית הכנסת בית אל ברובע טלבורז' - נבנה בשנות ה-80 כשחלק מהקהילה שב לעיר; קהילה קטנה של עשרות בודדות. וציון רבי כליפא בן מלכא, רבה של אגאדיר במאה ה-18, שקברו הועבר אחרי הרעידה למתחם שיש בטלבורז' - צדיק שגם יהודים וגם מוסלמים פקדו את קברו.

כשרות: אין מסעדה כשרה באגאדיר, אבל יש פתרון אמיתי: קייטרינג כשר מקומי שמספק ארוחות שבת וצידניות לטיולים עד המלון.

והדרך לצדיקי הדרום: מאגאדיר יוצאים אל ציון רבי דוד בן ברוך ליד אאולוז שבמחוז טרודאנט (כשעתיים-שעתיים וחצי) - וההילולה שלו, ג' בטבת, בדצמבר, היא מהגדולות של דרום מרוקו: מאות עולים מהארץ ומהעולם, באירוח מרוקאי מלא. יש לנו טיול מאורגן שמגיע אליה - ראו לוח הטיולים

• להעמקה: מרכזת המורשת היהודית שלנו

איפה לישון

זו העיר של מלונות הנופש: רצועת ריזורטים לאורך החוף, כולל "הכל כלול" אמיתי - היחיד מסוגו במרוקו - וזה מה שהופך אותה לידידותית כל כך למשפחות. טגזוט - למי שבא בשביל הגלישה והאווירה הצעירה.

אוכל

עיר של דגים: אגאדיר היא מנמלי הסרדינים הגדולים בעולם, ודוכני הגריל הממוספרים בכניסה לנמל הם החוויה - בוחרים דג, משלמים לפי משקל, ואוכלים טרי מהרשת (סוגרים מחיר מראש - כמו תמיד). ובדרכים סביב העיר - ארץ הארגן: קואופרטיבים אמיתיים של נשים. ובכנות שכבר מוכרת לקוראים שלנו: העיזים המצטלמות על העצים - מבוימות לטיפים. כשר - ראו הבלוק היהודי.

פרקטי

• איך מגיעים: ממרקש כ-3-3.5 שעות בכביש המהיר (אוטובוסים נוחים של CTM/Supratours); שדה התעופה אל-מסירה מקבל טיסות מאירופה ומקזבלנקה. מישראל - דרך מרקש או בקונקשן אירופי.
• מתי: כל השנה. החורף (דצמבר-פברואר) - 20-22 מעלות ושמש: בירת שמש החורף של מרוקו. הים הכי נעים ספטמבר-נובמבר.
• בעיר: מוניות כתומות קטנות - מונה או מחיר מראש. הטיילת והמרכז - הכל הליכתי.
• בטיחות: מהבטוחות במרוקו - עיר תיירות מסודרת עם נוכחות משטרתית. ההטרדה היחידה: רוכלי חוף.
• כמה ימים: 2-4 לילות כרגל מנוחה, +1-2 לטיולי היום.