רבאט

רבאט היא ההפתעה השקטה של מרוקו - בירה נקייה, רגועה ובלי כמעט הטרדות, שרוב המטיילים חולפים על פניה וטועים. שעה רכבת מקזבלנקה, ומחכים לכם: קסבה כחולה-לבנה מעל האוקיינוס, אתר ארכיאולוגי עם מושבת חסידות, ומאוזוליאום מלכותי שהוא מהמקומות הבודדים במרוקו הפתוחים ללא-מוסלמים - ובו קבור המלך שהקהל שלנו חייב לו כל כך הרבה: מוחמד החמישי.

למי רבאט מתאימה

למי כן: למי שנוסע ממילא בציר קזבלנקה-פאס או קזבלנקה-טנג'יר (היא בדיוק על הדרך); למי שרוצה יום מרוקאי רגוע בלי מיקוח ובלי רוכלים; ולקהל שלנו - בזכות המאוזוליאום והסיפור היהודי של הבירה.

ובכנות: רבאט היא עיר של פקידות ושגרירויות - מי שמחפש שווקים תוססים וקסם של מדינה עתיקה גדולה ימצא כאן גרסה מרוככת ורגועה. זה בדיוק היתרון שלה וגם המגבלה: יום אחד מלא מכסה את כל החובה. יותר מזה - רק למי שאוהב מוזיאונים או רוצה לנשום.

המלך שקבור כאן

במרכז רבאט, ליד מינרט אבן לא-גמור בן 800 שנה, עומד מאוזוליאום מפואר - ובו קבור מוחמד החמישי, המלך שבימי משטר וישי סירב להסגיר את יהודי ממלכתו. "אין אצלי יהודים, יש רק נתינים מרוקאים" - המשפט הזה, בגרסאותיו, הוא הסיבה שרבבות משפחות ישראליות נושאות עד היום חוב של כבוד לשושלת העלאווית. וכאן הנדירות: המאוזוליאום פתוח לכולם, גם ללא-מוסלמים - נכנסים, עומדים מעל הקבר, ורואים את משמר הכבוד. בשביל מטייל ישראלי זו אולי העצירה הרגשית החשובה ברבאט.

מה עושים ברבאט

הזווית היהודית: הבירה, הצדיק והצונאמי

המלאח של רבאט הוקם ב-1808 בפינה הדרום-מזרחית של המדינה - היום שוק חי שרוב סימניו היהודיים נעלמו, אבל בית הכנסת רבי שלום זאוי ששופץ עומד בו עדיין. בעיר החדשה פועלים שני בתי כנסת של הקהילה הקטנה (כמה עשרות עד כמאתיים איש) - תלמוד תורה ובית אל.

והסיפור שאסור לפספס: רבי אליעזר די אבילה (1714-1761), רבה של רבאט, שלפי המסורת - כשגלי רעידת האדמה הגדולה של ליסבון (1755) איימו להציף את העיר - נעץ את מטהו בחוף ועצר את הים. ההילולה שלו, ג' באדר, נחגגת עד היום, וקברו בבית העלמין היהודי הישן של רבאט. ומעבר לנהר, בסלא, קבור רבי רפאל אנקאווה - רבה הראשי הראשון של מרוקו, שההילולה שלו מהחשובות במדינה. הטיולים המאורגנים שלנו למסלול הצפון עוצרים בציון

כשרות: אין ברבאט. הקהילה מארחת בתיאום; התשתית הקרובה - קזבלנקה (שעה רכבת). עמוד קזבלנקה

• להעמקה: מרכזת המורשת היהודית שלנו

איפה לישון

רוב המטיילים עוברים ברבאט ליום ולנים בקזבלנקה או ממשיכים לפאס. מי שנשאר - מלונות טובים באגדל ובמרכז, וריאדים באודאיה ובמדינה.

אוכל

החוויה הקלאסית: תה מנטה ועוגיות קרן איל בקפה מור (Café Maure) שבקסבת האודאיה, עם נוף לשפך הנהר. והעיר, כבירה, מציעה סצנת מסעדות מגוונת ושקטה. כשר - אין (ראו למעלה).

פרקטי

• איך מגיעים: רכבת - הדרך הטבעית: מקזבלנקה כשעה (רכבות כל חצי שעה בערך), מטנג'יר באל-בוראק המהיר כשעה ו-20. שימו לב לשתי תחנות: רבאט וויל (מרכז, ליד המדינה - לרוב המטיילים) ורבאט אגדל (אל-בוראק).
• בעיר: מוניות כחולות קטנות עם מונה, וחשמלית מודרנית שחוצה את העיר ואת הנהר לסלא.
• בטיחות: מהגבוהות במרוקו - עיר בירה עם נוכחות ביטחונית קבועה וכמעט בלי הטרדות תיירים.
• מתי: כל השנה; אביב - החסידות בשלה מקננות; הקיץ נעים מהערים הפנימיות.