אופראן (Oufrane)
עודכן:
האזור: דרום
אופראן שבאנטי-אטלס הייתה תחנה בדרך של נוצות היען, השנהב והזהב מהסהרה אל נמל אסווירה, ויהודיה עלו לישראל ב-1958 כקבוצה אחת. נשארו מלאח נטוש, בית כנסת משוקם ובית עלמין שרוב מצבותיו התפוררו, ולידו המערה של כחמישים סוחרים שנשרפו כאן סביב 1790. וזו לא איפראן שבאטלס התיכון.
הקהילה: מספרים ותאריכים
לא לבלבל עם איפראן שבאטלס התיכון. אופראן שבאנטי-אטלס הייתה תחנה מרכזית בסחר השיירות הטרנס-סהרי מהמאה השבע עשרה עד התשע עשרה: גומי, ענבר, קטורת, נוצות יען, שנהב וזהב, שזרמו לאסווירה. הקהילה דעכה כשהספנות החליפה את השיירות, וב-1958 עלתה כולה לישראל כקבוצה אחת. בימי הסולטאן מולאי יזיד, סביב 1790, נכבלו כחמישים סוחרים יהודים בשוק של יום חמישי ונשרפו חיים אחרי שסירבו להתאסלם. לפי המסורת המתועדת, יהודים ומוסלמים יחד אספו את אפרם וקברו אותו במערה ליד בית העלמין, והמקום הוא יעד עלייה לרגל. מסורת הקהילה מתחקה את ייסודה לתקופה שלפני החורבן, וזו מסורת ולא ארכיאולוגיה.
מספרי אוכלוסייה של הקהילה לא מצאנו במקורות שבדקנו. מה שמסתובב במקומם הן טענות קדמוניות: ממלכה יהודית שנוסדה כאן סביב 500 לפני הספירה, לפי הקרן, או ב-361 לפני הספירה, לפי מקורות אחרים. ארכיון דיארנא עצמו מסמן את כל אלה כאגדה ולא כארכיאולוגיה, ואף ארכיאולוג לא תיארך את בית העלמין לעת העתיקה. אופראן נמנית בבסיס הידע של הפרויקט בין הקהילות דוברות היהודית-ברברית של הדרום.
המלאח
המלאח של אופראן נטוש, לפי ארכיון דיארנא. תיאור של המבנים שנשארו בו לא מצאנו.
בתי הכנסת
בית הכנסת שוקם, ונמצא ברשימת תשעת בתי הכנסת המשוקמים של הקרן למורשת יהודית מרוקאית. שם, שנת בנייה ותנאי כניסה לא מצאנו.
בית העלמין
רוב המצבות התפוררו עד שאינן ניתנות לזיהוי. גישה פתוחה. בית הכנסת שוקם ונמצא ברשימת התשעה של הקרן.
יש קברים שאפשר לזהות רק כערימת אבנים, לפי דיארנא. מסורת מקומית מייחסת לבית העלמין אלפיים שנה, ומצבה אחת לאלי מהגליל, תלמידו של רבי שמעון בר יוחאי, ודיארנא מציגה גם את זה כאגדה. ליד בית העלמין נמצאת המערה שבה, לפי המסורת, נקבר אפרם של הסוחרים שנשרפו.
תחזוקה: הקרן למורשת יהודית מרוקאית
ציוני צדיקים והילולות באזור
בלוח ההילולות שלנו אין ציון באופראן. מערת הסוחרים שליד בית העלמין היא יעד עלייה לרגל, בלי תאריך קבוע שמצאנו. לוח ההילולות
דמויות ואירועים
לסיפור הסוחרים שנשרפו יש גם שם של מי שביצע אותו: לפי ארכיון דיארנא, מורד בשם בו חלאצה כבל את כחמישים הסוחרים בשוק של יום חמישי ושרף אותם אחרי שסירבו להתאסלם. דיארנא מתארכת את האירוע ל-1790, והקרן כותבת "בימי שלטונו של מולאי יזיד", שנמשך מ-1790 עד 1792.
משפחות מאופראן
הוסיפו משפחה מאופראןלבקר היום
לא מצאנו מידע מעשי מתועד על ביקור מעבר למה שכתוב ברשומה: בית העלמין פתוח לגישה, בלי הגבלה. אין לאופראן פריט במלאי שלנו, ואף מקור שבדקנו לא מתאר שעות, שומר או תנאי כניסה לבית הכנסת המשוקם. תיזנית, אסווירה, כל הקהילות.
מקורות ותאריכי בדיקה
- ארכיון דיארנא, רשומה 18, והקרן למורשת יהודית מרוקאית, עמוד אופראן, דרך בסיס הידע של הפרויקט: המלאח, בית הכנסת, בית העלמין, הטענות הקדמוניות והסוחרים. אוגוסט 2026.
- בסיס הידע של הפרויקט, על הקהילות דוברות היהודית-ברברית. אוגוסט 2026.
- לוח ההילולות ומלאי המתכנן של הפרויקט: אין רשומה לאופראן. נבדקו 23.9.2026.
