מקנס

מקנס היא ההפתעה השקטה של מרוקו - עיר אימפריאלית עם שערים אדירים, בלי ההמולה של פאס ומרקש. 35 דקות רכבת מפאס, והקצב משתנה: מדינה רגועה שהיא עיר אמיתית ולא הצגה לתיירים, שוק זיתים מהיפים במדינה, ובקצה - וולוביליס, העיר הרומית השמורה במרוקו. ולקהילה שלנו יש כאן סיפור שאין בשום מקום אחר: העיר היחידה במרוקו שיהודיה בנו לעצמם מלאח חדש במאה ה-20.

למי מקנס מתאימה

למי כן: למי שמבסס את עצמו בפאס ורוצה יום מגוון ורגוע יותר; לחובבי היסטוריה - מולאי איסמאעיל בנה כאן ורסאי מרוקאית; ולמטיילי שורשים - הסיפור היהודי של מקנס מהעשירים במרוקו, והוא חי ומתחדש.

ובכנות: מקנס לא בנויה להיות יעד בפני עצמו - השהייה הממוצעת בה היא יום אחד, וזה מספר שמעיד. כיעד יחיד היא תאכזב; כיום השלמה מפאס, עם וולוביליס ומולאי אידריס - זה מהימים הטובים בצפון מרוקו. וזה גם היתרון: אין כמעט הטרדות, אין לחץ, והמחירים נוחים.

העיר של מולאי איסמאעיל

במשך 55 שנה (1672-1727) שלט כאן הסולטאן מולאי איסמאעיל - השליט הארוך בהיסטוריה המרוקאית - והפך כפר לבירת אימפריה: 40 ק"מ חומות, שערי ענק, אסמים אדירים ובריכת מים בגודל שמונה מגרשי כדורגל. ואז הוא מת, הבירה עברה, רעידת האדמה של ליסבון (1755) הפילה מה שנשאר - ומקנס נשארה בירה קפואה בזמן. בשביל המטייל זו מתנה: מונומנטים אימפריאליים בלי תורים. והשער המפורסם שלה, באב מנסור? הושלם רק אחרי מות איסמאעיל, ונקרא דווקא על שם האדריכל שלו - עבד נוצרי לשעבר שהתאסלם. גם עמודי השיש שלו הגיעו ממקום מעניין: וולוביליס הרומית שמעבר לגבעות.

מה עושים במקנס וסביבתה

הזווית היהודית: המלאח שנבנה פעמיים

זה הסיפור שבגללו מקנס היא עצירת חובה למטייל היהודי - ואף מדריך עברי לא מספר אותו.

המלאח הישן הוקם ב-1682 בימי מולאי איסמאעיל, צמוד לקסבה המלכותית. אבל הנה החלק המדהים: בשנות ה-20 של המאה ה-20, יהודי מקנס עשו את ההפך מכל קהילה אחרת במרוקו - הם בנו לעצמם מלאח חדש. בזמן שכל הקהילות יצאו מהמלאחים אל הרבעים האירופיים, קהילת מקנס קנתה קרקע במאמצי משפחת ברדוגו, בנתה רובע חדש מוקף חומה (הבתים הראשונים ב-1924), חנכה את בית הכנסת רבי יהושע (1926) והקימה תלמוד תורה (1930). השערים ננעלו כל לילה. הרובע נקרא על המפות עד היום "המלאח החדש".

בתי הכנסת: בית הכנסת אל-כריף שבמלאח החדש מתוחזק יפה ונפתח למבקרים בתיאום דרך הקהילה; בית הכנסת רבי מאיר טולידאנו עומד במלאח הישן.

בית העלמין העתיק והילולת הצדיקים המתחדשת - בית העלמין (1682, אלפי קברים) שוקם בתוכנית המלכותית ונחנך מחדש במאי 2022 - העלייה לרגל הראשונה למקנס מאז שנות ה-60. ומאז זה הפך למסורת: הילולת הצדיקים השנתית של מקנס - החמישית נערכה במאי 2026 - מאות עולים מישראל, מצרפת ומקנדה, ותושבים מוסלמים שמצטרפים. קבורים כאן רבי רפאל ברדוגו "המלאך", רבי דוד בוסידאן ורבי דוד בן חסין - שהפיוט שלו "אערוך מהלל ניבי" לאליהו הנביא נשמע עד היום בכל ברית מילה, מירושלים ועד פריז. הוא נכתב כאן, במלאח של מקנס.

מורשת חיה: מקנס העניקה לישראל שני רבנים ראשיים - רבי שלום משאש (ירושלים) ורבי יוסף משאש (חיפה) - ואת רבי ברוך טולידאנו. הקהילה היום מונה עשרות בודדות, רובם מבוגרים.

כשרות: אין. אין במקנס מסעדה כשרה; קבוצות מורשת מתאמות ארוחות מראש דרך הקהילה. שוק הזיתים, אגב, הוא חבר טוב של המצטיידים.

ובוולוביליס - העצירה שלנו: בלפידריום של האתר מוצג שבר מצבה ובו אותיות עבריות - מהטקסטים העבריים העתיקים במרוקו, עדות לקהילה יהודית רומית מהמאה השלישית. התווית אומרת רק "כתובת עברית, תאריך לא ידוע" - אתם תדעו יותר.

• להעמקה: מרכזת המורשת היהודית שלנו

איפה לישון

רוב המטיילים ישנים בפאס ומגיעים ליום. מי שכן נשאר - ריאדים קטנים במדינה במחירים נוחים מפאס, או מלונות בעיר החדשה.

אוכל

שוק הזיתים הוא הכוכב - אזור מקנס הוא לב ארץ הזית של מרוקו - ודוכני הערב בכיכר אל-הדים מגישים חרירה, מאקודה ושיפודים באווירה מקומית אמיתית. אזור מקנס הוא גם אזור היין המרכזי של מרוקו (יקבים בסביבה, ביקור בתיאום מראש). כשר - אין (ראו למעלה).

פרקטי

• איך מגיעים: רכבת מפאס כמעט כל שעה (35-45 דקות) - טיול היום הקל במרוקו. מקזבלנקה: כ-3 שעות רכבת.
• הלופ הקלאסי: בוקר במקנס, צהריים בוולוביליס, תצפית במולאי אידריס - וחזרה לפאס לערב. נהג ליום מסדרים דרך הריאד או דרכנו.
• וולוביליס בקיץ: רק בוקר מוקדם או אחרי 16:00 - אין צל בכלל. מים, כובע, נעליים טובות.
• בטיחות: מהרגועות בערי מרוקו. הכללים הרגילים בלבד.
• מתי לבוא: מרץ-מאי (וולוביליס בפריחה!) וספטמבר-נובמבר.