מומחה ישראלי-מרוקאי · נוכחות אמיתית במרקש

ליווי בעברית א׳-ה׳ 11:00-20:00

לוח ההילולות · צפון

רבי עמרם בן דיוואן

עודכן:

וואזן

לתכנון הביקור

שליח מטעם רבני חברון שנפטר בדרך חזרה לארץ ישראל בסביבות וואזן ב-1782, ונקבר בבית העלמין היהודי בכפר אסג'ן. הקבר עצמו ערימת אבנים תחת עץ זית בלי מצבה, ולפי יששכר בן עמי הוא אתר העלייה לרגל היהודי המרכזי במרוקו. ההילולה בל"ג בעומר.

מאיפה זה ידוע
  • מקור: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: ארכיון דיארנא, רשומה 1237 · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: יששכר בן עמי, הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו, 1998 · נבדק ב-12.9.2026

מתי ההילולה

מועד ההילולה, ואם היא באמת מתקיימת

ודאות גבוהה

ההילולה בל"ג בעומר, י"ח באייר, והמועדים הקרובים הם 25 במאי 2027 ו-14 במאי 2028. היא תועדה בעיתונות מרוקאית ובמחקר לאורך שנים: 2004, 2011, 2015, 2016, 2017 ומאי 2023. לשנים 2024 עד 2026 לא נמצא תיעוד, ואין גם מקור שקובע שההילולה הופסקה. לפי אמנואלה טרוויזן סמי האירוע נמשך שמונה ימים, ולפי סמואל סמי אוורט עולי הרגל מגיעים בחמישי או בשישי כדי לשבות במקום.

מדליקים נרות בכל שטח המתחם ועל ערימת האבנים, מתקיימת מכירה פומבית של נרות שהכנסותיה מיועדות לתחזוקת האתר, ולצדה תפילות, פיוטים, שירה בערבית, ריקודים וסעודות משותפות. נאמרת תפילה לשלום המלך מוחמד השישי. תועדה נוכחות רשמית: מושל חבל וואזן, סרז' ברדוגו מזכ"ל מועצת הקהילות, ואנדרה אזולאי יועץ המלך.

על המספרים: כל המקורות מדברים בסדרי גודל ולא בספירה. מאות באסג'ן עצמה לפי ארטיקל 19 ולה 360, ויותר מ-2,000 עולי רגל בדיווח מ-2017 שמתייחס לכלל אתרי ההילולה שהתקיימו באותו יום במרוקו ולא לאסג'ן בלבד. לא נמצאה ספירה רשמית.

מאיפה זה ידוע
  • מקור: סמואל סמי אוורט, הספריס-תמודה 2020 · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: אמנואלה טרוויזן סמי, המכון האירופי לים התיכון · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: מדיה 24, ארטיקל 19 ולה 360, סיקור ההילולה 2016 ו-2017 · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: מרוק אקו, מאי 2023 · נבדק ב-12.9.2026
תאריכים

איפה זה

ראיית הקבורה, והאתר

התיעוד מפוצל לשתי שכבות. מה שמתועד: האיש, שליחותו ומותו במרוקו. אברהם יערי, בשלוחי ארץ ישראל, קובע שנפטר בדרך במנחם אב ה'תקמ"ב בסביבות וואזן; מוזיאון היהדות המרוקאית מחזיק איגרת שליחות פיזית משנת 1773 שנשלחה בידו; וספרות רבנית מרוקאית מתעדת אותו, מלכי רבנן לרבי יוסף בן נאיים ואוצר המכתבים לרבי יוסף משאש.

מה שאינו מתועד: הקבר עצמו. אין מצבה ואין כתובת חקוקה, כל המקורות מתארים ערימת אבנים פשוטה תחת עץ זית, ולפי המסורת כך ביקש בעצמו. לא נמצא רישום קבורה קהילתי בן הזמן ולא סקר מצבות. כלומר זהות הנפטר ומקום המוות מתועדים, ואילו הנקודה המדויקת בשטח מוחזקת במסורת רציפה.

האתר הוא בית העלמין היהודי בכפר אסג'ן, צפונית-מערבית לוואזן, בחבל טנג'יר-טטואן-אל חוסימה. המרחק מוואזן נמסר בשונות בין המקורות: כ-6 קילומטרים לפי אריק רוס ודיארנא, כ-7 לפי אתר מיי צדיק, וכ-9 לפי טרוויזן סמי. בית העלמין נמצא מחוץ לעיר מפני שוואזן נחשבה עיר קדושה לאסלאם, והשריף התיר ליהודים להתיישב בכפר אסג'ן הנפרד.

בשטח שני קברים מסומנים בעצי זית, של רבי עמרם ושל רבי דוד הכהן, וסביב הקבר נבנה מתחם: בית כנסת מול הקבר, אולם הילולה, מקווה, חנויות, שירותים, כעשרים חדרי אירוח, וילות ובונגלוס, אוהל גדול ותחנת משטרה, בתוך חומה מקיפה. עיקר הבנייה בוצע בעשור הראשון של המאה ה-21.

מאיפה זה ידוע
  • מקור: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: מוזיאון היהדות המרוקאית, פריט 34210 · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: ארכיון דיארנא, רשומה 1237 · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: סמואל סמי אוורט, הספריס-תמודה 2020 · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: אריק רוס, מקדש רבי עמרם בן דיוואן באסג'ן, 2011 · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: אמנואלה טרוויזן סמי, המכון האירופי לים התיכון · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: כותל המזרח, רבינו עמרם בן דיוואן, מצטט מלכי רבנן ואוצר המכתבים · נבדק ב-12.9.2026
האתר
אסג'ן
עיר
וואזן
אזור
צפון
למדריך העיר
וואזן
לעמוד השורשים של
וואזן

מה כדאי לדעת לפני שנוסעים

סוג הזיהוי

מקום הקבורה מתועד

קיים תיעוד פיזי או מוסדי שמקשר את הקבר הזה לצדיק - רישום, מצבה מזוהה, או אישור של הגורם שמתחזק את האתר.

איך מגיעים

גישה לאתר

כביש סלול מוואזן מוביל ישירות לאתר. מחוץ לעונת ההילולה המתחם נעול, המפתחות בידי שומר בכפר, וניתן להיכנס בתיאום. בעונת ההילולה האתר פתוח ויש לינה במקום. שני שומרים מוסלמים מתחזקים את הקבר לאורך כל השנה ומקבלים מבקרים יהודים גם מחוץ לעונה.

מאיפה זה ידוע
  • מקור: ארכיון דיארנא, רשומה 1237 · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: אריק רוס, מקדש רבי עמרם בן דיוואן באסג'ן, 2011 · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: סמואל סמי אוורט, הספריס-תמודה 2020 · נבדק ב-12.9.2026
  • מקור: אמנואלה טרוויזן סמי, המכון האירופי לים התיכון · נבדק ב-12.9.2026

מי היה

קורות חיים

  1. נולד בירושלים. שנת הלידה אינה מתועדת: חלק מהמקורות מוסרים תחילת המאה ה-18 בלי שנה, ואחרים ה'ת"ק, 1740. שנת 1740 אינה מתיישבת עם שליחות בוגרת ב-1743, ומתיישבת בדוחק עם שליחות ב-1763.

    מקור: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל · נבדק ב-12.9.2026

  2. נפטר במנחם אב ה'תקמ"ב, 1782, בדרך חזרה לארץ ישראל בסביבות וואזן, ונקבר בבית העלמין היהודי בכפר אסג'ן. רוב המקורות נוקבים בט"ו באב כיום הפטירה, חברת פינטו מוסרת ט"ז באב, ואתר כותל המזרח מזכיר גם מסירה של ט' באב. חלק מהמקורות הלועזיים, ובהם דיארנא ואריק רוס, נוקבים 1781.

    מקור: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל · נבדק ב-12.9.2026

  3. בן רבי אפרים בן דיוואן, מחכמי ירושלים, וככל הנראה נכדו של רבי יהודה בן עמרם דיוואן ששימש שליח של צפת, חברון וירושלים.

    מקור: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל · נבדק ב-12.9.2026

  4. שליח מטעם רבני חברון למרוקו. אברהם יערי מתעד שתי שליחויות, ה'תקכ"ג שהיא 1763 וה'תקל"ג שהיא 1773. איגרת השליחות של 1763 מופנית לנדיב רבי יהודה אגייני וחתומה בידי חכמי חברון.

    מקור: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל · נבדק ב-12.9.2026

  5. קיים מסמך פיזי משנת 1773: איגרת שליחות מגדולי רבני חברון אל רבי אליהו הצרפתי במרוקו, שנשלחה בידו. הפריט רשום במאגר מוזיאון היהדות המרוקאית תחת מספר 34210.

    מקור: מוזיאון היהדות המרוקאית, פריט 34210 · נבדק ב-12.9.2026

  6. שנת ההגעה הראשונה למרוקו שנויה במחלוקת, והטווח הוא 1743 עד 1763. מקורות רבים כותבים 1743, אך שני מקורות תיעודיים בלתי תלויים, אברהם יערי ורשומת המוזיאון, מוסרים ה'תקכ"ג שהיא 1763. חברת פינטו כותבת 1743 ובסוגריים ה'תקכ"ג, כלומר סותרת את עצמה.

    מקור: מוזיאון היהדות המרוקאית, פריט 34210 · נבדק ב-12.9.2026

  7. שהה במרוקו למעלה משמונה שנים בשליחות השנייה, בעיקר במקנס בביתו של רבי זכרי משאש. מלחמות שבטים והנהגות סיגוף בבריאותו האריכו את שהייתו.

    מקור: מוזיאון היהדות המרוקאית, פריט 34210 · נבדק ב-12.9.2026

  8. פעל בערי מרוקו ובהן תאזה ופאס. המשורר בן הזמן רבי דוד בן אהרן חסין חיבר שיר לכבוד שליחותו.

    מקור: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל · נבדק ב-12.9.2026

  9. ייסד תלמוד תורה וישיבה בוואזן. זו טענה שרווחת ולא נמצא לה מקור תיעודי, והיא מופיעה רק במקורות הגיוגרפיים וקהילתיים.

    מקור: חברת פינטו, רבי עמרם בן דיוואן · נבדק ב-12.9.2026

  10. זכור בראש ובראשונה כצדיק העממי הנודע ביותר במרוקו, שקברו נחשב לאתר העלייה לרגל היהודי המרכזי בארץ.

    מקור: יששכר בן עמי, הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו, 1998 · נבדק ב-12.9.2026

  11. בנו רבי חיים בן דיוואן המשיך את השליחות. לפי אברהם יערי ביקר במרוקו בה'תקמ"ד, 1784, ונפטר ליד מרקש בכפר תגדירת. דיארנא מתעדת את מתחם הקבר המיוחס לו באווירגאן, ובו שלושה קברים בלי זיהוי ודאי.

    מקור: ארכיון דיארנא, רשומה 25 · נבדק ב-12.9.2026

  12. האנתרופולוג סמואל סמי אוורט מציין ששתי גרסאות מתחרות לזהותו רווחות בשטח, אחת של איש דת מארץ ישראל שגייס כספים לחברון ואחת של מרפא מקומי, ומעריך שהגרסאות משקפות מסגור עכשווי ולא דיוק היסטורי.

    מקור: סמואל סמי אוורט, הספריס-תמודה 2020 · נבדק ב-12.9.2026

שקיפות

מה עדיין לא אומת

  • שנת הלידה. אין מקור תיעודי, והמסירה של ה'ת"ק, 1740, אינה מתיישבת עם שליחות בוגרת ב-1743.
  • שנת ההגעה הראשונה למרוקו. שני מקורות תיעודיים בלתי תלויים מוסרים 1763, בעוד המקורות הרווחים ברשת חוזרים על 1743. לא נמצא מסמך שמכריע, ומשקל הראיות נוטה ל-1763.
  • מדוע ההילולה הגדולה נקבעה בל"ג בעומר ולא ביום הפטירה. לא נמצא מקור שמסביר את ההעתקה או מתארך אותה.
  • אין מצבה ואין כתובת חקוקה על הקבר, ולא נמצא רישום קבורה קהילתי בן הזמן שמאשר את הנקודה המדויקת.
  • לא נמצא סקר מצבות או תיעוד ארכיאולוגי של בית העלמין באסג'ן.
  • מספר עולי הרגל בפועל. אין ספירה רשמית באף אחד מן המקורות.
  • האם התקיימה הילולה בשנים 2024, 2025 ו-2026. לא נמצא תיעוד, ואין גם מקור שקובע שהיא הופסקה.
  • האם אכן ייסד ישיבה ותלמוד תורה בוואזן. הטענה מופיעה רק במקורות הגיוגרפיים.
  • מקום קבורתו המדויק של בנו חיים. אברהם יערי מוסר תגדירת ליד מרקש, ודיארנא מתעדת מתחם באווירגאן בלי זיהוי ודאי.
  • לא אותר עותק פתוח של הפרק אצל יששכר בן עמי, ולא של מאמרו של הישאם רגיג על ההילולה משנת 2021.

כל המקורות שמופיעים בעמוד, ותאריכי בדיקה

מאיפה זה ידוע

מתכננים להגיע

בואו נתכנן את הדרך.

רוצים להגיע להילולה הזאת?