לוח ההילולות · חוף

רבי יחיא לכדר (נכתב גם יחיא לחדיד, Yahya Lakhdar, ומכונה "אל-אח'דר", כלומר הירוק)

הוסיפו את המרכז למטייל במרוקו למקורות המועדפים בגוגל

רבי יחיא לכדר מוכר כמעט רק מאגדה אחת ומעלייה לרגל שנקראת על שמה, מוסם אל-חג'רת, חג האבנים. מה שעומד באתר בסידי א-דהבי הוא מתחם שנבנה סביב אבנים מקודשות, ולא מצבה, והזיהוי כולו מסורתי.

מקור: יאבילאדי, 2.7.2019 · נבדק ב-12.9.2026
מקור: יאבילאדי באנגלית, 30.7.2019 · נבדק ב-12.9.2026
מקור: מוחמד שתתו, 2.2.2023 · נבדק ב-12.9.2026

מתי ההילולה

מועד ההילולה, ואם היא באמת מתקיימת

אין תאריך מאומת

אין תאריך עברי מבוסס. מקור יחיד ולא מתועד נוקב במימונה ובל"ג בעומר, שני מועדים שרחוקים זה מזה עשרים וחמישה ימים קבועים בכל שנה, ולכן מוסם בן שבעה ימים אינו יכול לכסות את שניהם, ואין כאן תאריך שאפשר להתבסס עליו. מה שכן ידוע: המוסם נקרא מוסם אל-חג'רת, חג האבנים, הוא נמשך שבעה ימים ונערך בחודש מאי. במהלכו תפילות ופיוטים, זבחי טקס ומכירות פומביות, ומבקרים מגיעים בזיארה בבקשת מרפא, בעיקר למחלות עור ולעקרות. שימו לב לשני סייגים: לא נמצא דיווח על קיום המוסם בפועל אחרי 2019, ולא נמצא באף מקור אומדן של מספר המשתתפים.

מקור: יאבילאדי, 2.7.2019 · נבדק ב-12.9.2026
מקור: יאבילאדי באנגלית, 30.7.2019 · נבדק ב-12.9.2026
מקור: מוחמד שתתו, 2.2.2023 · נבדק ב-12.9.2026
מקור: מוחמד שתתו, 8.4.2020 · נבדק ב-12.9.2026

איפה זה

ראיית הקבורה, והאתר

הזיהוי מסורתי בלבד. התיאור המפורט היחיד של מקום הקבר מנוסח במפורש כמסורת: הקבר משמאל לכניסה למקדש, תחת סוללת עפר קטנה שבה שלוש ארובות להדלקת נרות. לא נמצאה מצבה עם כתובת, לא רישום בפנקס קהילה, לא תעודת קבורה, לא ממצא ארכיאולוגי ולא זיהוי אקדמי של הקבר. שווה לשים לב שהאתר בנוי סביב אבנים מקודשות ולא סביב מצבה, ושהמבנה סביב האבנים הוקם רק בתקופת הפרוטקטורט הצרפתי בעקבות חלום, ולא על סמך תיעוד קבורה קודם. גם מסד הנתונים דיארנא, שמתעד אתרים יהודיים בצפון אפריקה, אינו מחזיק רשומה לבן אחמד או לסידי א-דהבי. מה שעומד בשטח: מתחם מוקף חומה שנבנתה סביב האבנים, חדר קטן צמוד, ובית כנסת שהורחב בשלב מאוחר יותר. בקרבת המקום שרידים ארכיאולוגיים המיוחסים לארמון עתיק של הסולטאן המריני חסן, המכונה במקורות הסולטאן השחור.

מקור: מוחמד שתתו, 2.2.2023 · נבדק ב-12.9.2026
מקור: יאבילאדי באנגלית, 30.7.2019 · נבדק ב-12.9.2026
מקור: חיפוש במסד הנתונים דיארנא · נבדק ב-12.9.2026

האתר: סידי א-דהבי
עיר: בן אחמד, מחוז סטאת, כמאה קילומטר מזרחית לקזבלנקה במישור השאוויה
אזור: חוף

מה כדאי לדעת לפני שנוסעים

סוג הזיהוי

מקום הקבורה מזוהה לפי מסורת הקהילה

הזיהוי מבוסס על מסורת שנשמרה בעל פה בקהילה, ולא על תיעוד פיזי או ארכיאולוגי עצמאי. זה הזיהוי המקובל והנפוץ ביותר באתרי ההילולה במרוקו, ואינו מעיד על מידת החשיבות של האתר.

איך מגיעים

גישה לאתר

נתוני גישה לא נמצאו, ואלה הנתונים שכן ידועים על המיקום: הכפר סידי א-דהבי הוא קומונה כפרית במחוז סטאת, בקואורדינטות 33.050 צפון ו-7.183 מערב, ממזרח לעיירה בן אחמד ובמרחק של כמאה קילומטר מקזבלנקה, במישור השאוויה. באוכלוסיית 2004 נמנו בקומונה 8,367 תושבים. אין מקור שמוסר כתובת מדויקת, אם דרוש תיאום או ליווי, אם המתחם נעול ומי מחזיק במפתח. גם מי מתחזק את האתר כיום לא ידוע, והאתר אינו מופיע ברשימות השיפוץ של קרן המורשת התרבותית היהודית מרוקאית.

מקור: ויקיפדיה, ערך סידי א-דהבי · נבדק ב-12.9.2026
מקור: יאבילאדי באנגלית, 30.7.2019 · נבדק ב-12.9.2026

מי היה

קורות חיים

המקור היחיד שמתארך אותו בכלל הוא דוח אמריקאי משנת 1986, שלפיו היה שליח שהגיע למרוקו לקראת סוף המאה ה-17, ושוגר מקהילת אל-ח'ליל, היא חברון, אל קהילות יהודי מרוקו עם כתבי אמנה. גם הדוח הזה אינו נותן תאריכים, והוא מצוטט אצל יאבילאדי בלבד ולא אותר במקור עצמו.
מקור: דוח מזרח קרוב ודרום אסיה, 1986, מצוטט אצל יאבילאדי, 2.7.2019 · נבדק ב-12.9.2026
הכינוי לכדר, או אל-אח'דר, פירושו בערבית הירוק.
מקור: מוחמד שתתו, 2.2.2023 · נבדק ב-12.9.2026
לא נמצאה שום יצירה ספרותית, הלכתית או פיוטית המיוחסת לו, ולא איזכור שלו בספרות השו"ת או ברשימות השד"רים. הרשימה היחידה שמכילה אותו בכלל מציינת רק את בן אחמד ואת שמו, בלי תאריך ובלי שורת תיאור.
מקור: ריק גולד, רשימת הצדיקים החשובים במרוקו, וטענת היעדר על בסיס חיפוש · נבדק ב-12.9.2026
טענה שרווחת ולא נמצא לה מקור: הכינוי מול לחג'ר, כלומר בעל האבן. המקורות משתמשים בשם המוסם, מוסם אל-חג'רת, ולא בכינוי אישי. הכינוי מול בצירוף חפץ אכן נפוץ אצל צדיקי מרוקו, למשל רבי אברהם מול הנס באזמור ורבי דוד הלוי, מול הדקל הירוק, בעמק הדרעא, אבל אצלו הוא לא אומת.
מקור: טענת היעדר, בהשוואה לכינויי מול מתועדים אצל יאבילאדי · נבדק ב-12.9.2026

שקיפות

מה עדיין לא אומת

שנת לידה, מקום לידה, שם משפחה ושם האב. אף מקור אינו נוקב בהם.
שנת הפטירה, נסיבותיה, והשאלה אם מת מוות טבעי או נהרג. אגדת האבן מספרת על התקפה שממנה ניצל, ולא על מותו.
האם קיימת בכלל מצבה עם כתובת באתר. כל התיאורים מדברים על אבנים מקודשות ועל סוללת עפר עם שלוש ארובות נרות, ולא על מצבה.
האם יששכר בן עמי מתעד אותו בספרו משנת 1998 ובאיזה עמוד. תיאור מקום הקבר במקור שנבדק כתוב בסגנון האופייני לו, אבל אין שם הפניה, והספר אינו נגיש ברשת ולא נבדק.
מקור התאריכים העבריים, מימונה ול"ג בעומר. הקביעה מופיעה בשני פרסומים של אותו כותב בלי הערת שוליים ובלי הפניה, ולא אומתה במקור ראשוני.
שני התאריכים העבריים האלה רחוקים זה מזה עשרים וחמישה ימים קבועים בכל שנה, ולכן מוסם בן שבעה ימים אינו יכול לכסות את שניהם. נוסף על כך המימונה נופלת באפריל כמעט בכל שנה ונכנסת למאי רק בשנים חריגות, בעוד המוסם מדווח בעקביות במאי. הבדיקה נעשתה ב-12.9.2026 בהמרה עצמאית לחמש שנים.
האם המוסם מתקיים בפועל היום. אין דיווח על קיומו אחרי 2019.
מספר המשתתפים, בעבר ובהווה. הקביעה שזו אחת משתי העליות לרגל היהודיות הגדולות במרוקו מופיעה בלי מספרים ובלי מקור.
שיעור המשתתפים המוסלמים ותיאור נפרד של מה שהם עושים באתר. המקורות אומרים רק שמוסלמים פוקדים את המקום.
מי מתחזק את האתר כיום, מיהו הגורם האחראי ומה מצבו הפיזי.
פרטי הגעה: כתובת מדויקת, אם דרוש תיאום או ליווי, אם המתחם נעול ומי מחזיק במפתח.
שנת בניית החומה ובית הכנסת. המקור מתארך אותן לתקופת הפרוטקטורט הצרפתי בלבד.
מדוע האתר אינו מתועד בדיארנא, אף שהוא מופיע ברשימת הצדיקים של ריק גולד.
הטקסט המלא של דוח שירות המידע האמריקאי משנת 1986, שהוא המקור היחיד לטענת השליחות מחברון במאה ה-17. הוא מצוטט אצל יאבילאדי ולא אותר במקור.
הפרסום המחקרי היחיד שהוקדש כולו לעלייה לרגל הזאת, פרק בכרך על העליות לרגל במגרב ובמזרח התיכון משנת 2010, לא נפתח בבדיקה, ולכן פרטי עבודת השדה, שנות הביקור ומספרי המשתתפים שבו לא נבדקו במקור.

כל המקורות שמופיעים בעמוד, ותאריכי בדיקה

מאיפה זה ידוע

רוצים להגיע להילולה הזאת?