ספרו

ספרו היא הסוד השמור של אזור פאס - "ירושלים הקטנה" של מרוקו, חצי שעה נסיעה מפאס ואפס אוטובוסי תיירים. עיירה שלמה ומתפקדת עם נהר שחוצה אותה, שערים עתיקים, מלאח שעל משקופיו עדיין חקוקים מגיני דוד - ופסטיבל דובדבנים בן מאה שנה שרשום ברשימת המורשת של אונסקו. מי שרוצה לראות איך נראתה מרוקו של פעם, בלי חנות מזכרות אחת - זו העצירה.

למי ספרו מתאימה

למי כן: למטיילי שורשים - במיוחד למי שמשפחתו מספרו והאזור (והם רבים); למי שמבסס את עצמו בפאס ורוצה חצי יום שונה לגמרי; ולמי שמחפש את מרוקו שלפני התיירות.

ובכנות: ספרו היא לא "אטרקציה" - אין בה כרטיסים, מוזיאונים גדולים או שופינג. היא חוויה של הליכה, התבוננות וסיפור - והיא הכי טובה עם מדריך שיודע לספר אותו. מי שבא בלי הסיפור, יראה עיירה נחמדה; מי שבא איתו, יראה עולם שלם.

העיירה שהייתה כמעט חצי יהודית

האנתרופולוג המפורסם קליפורד גירץ, שחקר את השוק של ספרו שנים ארוכות, קבע את המספרים שקשה להאמין להם: בין 1880 ל-1948 היהודים היו בעקביות כ-40% מאוכלוסיית העיירה - וכ-80% מהסוחרים שלה. אלפי יהודים דחוסים במלאח של כדונם, שוק שכמעט כולו יהודי, ועיירה שקיבלה בצדק את הכינוי "ירושלים הקטנה". היום המלאח מאוכלס במשפחות אחרות - אבל מגיני הדוד עוד חקוקים מעל הפתחים, בית העלמין מטופח, וכל שנה עולים אליו יותר מאלף בני ספרו מישראל, מצרפת ומקנדה. העיירה לא שכחה. היא מחכה.

מה עושים בספרו

הזווית היהודית: ההילולה שממשיכה

בית העלמין היהודי של ספרו - כארבעים דונם ומעל חמש מאות שנות קבורה - שוקם בתרומות בני העיירה שבתפוצות, ומתוחזק בידי הקהילה היהודית של פאס. ההילולה השנתית מושכת מעל אלף עולים - מהאירועים היהודיים החיים באזור. בבית העלמין גם מצבת זיכרון לאסון שמעטים מכירים: בשיטפון הגדול של ערב סוכות 1950 נספו 21 מיהודי העיירה - הסיפור המלא במרכזת המורשת שלנו.

אם הבנים - מוסד החינוך האגדי של ספרו (מ-1917), שבשיאו למדו בו 650 תלמידים.

ורב אחד שכדאי להכיר: רבי דוד עובדיה (1913-2010), רבה של ספרו שהפך לרב ראשי של פאס, עלה ארצה ותיעד את קהילתו בחמשת כרכי "קהילת צפרו" - המונומנט הכתוב הגדול ביותר לקהילה מרוקאית אחת.

כשרות: אין. מגיעים מפאס עם צידה - וזה חלק מהקסם: ספרו לא נבנתה לתיירים.

• להעמקה: מרכזת המורשת היהודית שלנו

לינה ואוכל

לנים בפאס - ספרו היא חצי יום. בעיירה: בתי קפה מקומיים פשוטים, ובעונה - דובדבנים מהעצים. זהו, וזה מספיק.

פרקטי

• איך מגיעים: מפאס - מונית שירות או נהג ליום (30-40 דקות). הכי נכון: לשלב עם יום פאס או עם מקנס וּוולוביליס ליומיים של אזור.
• עם מדריך: בספרו יותר מבכל מקום - מדריך ששולט בסיפור היהודי הופך את הביקור. מצאו מדריך
• מתי: אביב - הנהר והמפלים בשיא; יוני - הפסטיבל; קיץ - נעים מפאס (העיירה גבוהה יותר).