ספרו (Sefrou)
עודכן:
האזור: פנים
בספרו, עיירה של חצי שעה מפאס, היו היהודים בין 1880 ל-1948 כארבעים אחוזים מהתושבים וכשמונים אחוזים מכוח העבודה המסחרי, לפי האנתרופולוג קליפורד גירץ. ב-1948 חיו כאן כחמשת אלפים יהודים, וב-1960 כשלושת אלפים. מה שנשאר: מלאח עם מגיני דוד על המשקופים, בית עלמין ששוקם בכסף של המהגרים, ובית הספר אם הבנים.
הקהילה: מספרים ותאריכים
כונתה ירושלים הקטנה. בסוף המאה התשע עשרה היו היהודים כמעט מחצית מהתושבים, והמלאח תפס מחצית מהעיר העתיקה. ב-1948 חיו כאן כחמשת אלפים יהודים, כולם בתוך המלאח, בבתים בני שלוש קומות עם מרפסות לרחוב. בית הספר ובית היתומים אם הבנים, מחוץ למלאח, מומנו בידי הקהילה היהודית של לונדון. בשיטפון בערב סוכות 1950 נספו עשרים ואחד מבני הקהילה.
ב-1960 היו יהודי ספרו כשלושת אלפים, כחמישה עשר אחוזים מהעיירה, לפי הקרן למורשת יהודית מרוקאית. גירץ, שחקר את השוק של ספרו שנים ארוכות, מוסיף פירוט מסביב לשנת 1900: מתוך כשבע מאות איש שפעלו בפונדוקים של העיר, לא יותר ממאה היו מוסלמים. הקרן מתארת את צפיפות המלאח כגבוהה במדינה ונוקבת במספר מדויק, שאנחנו לא חוזרים עליו מפני שהדיוק שלו חשוד. הקהילה נמנתה בעיקר עם התושבים הוותיקים, ולא עם מגורשי ספרד. התושבים הוותיקים שמרו על נוסח תפילה מקומי, בשונה ממגורשי ספרד בפאס ובמקנס. בית הספר של אם הבנים פעל כאן כבר ב-1935. ועם העצמאות, לפי הקרן, נבחר רב מספרו לפרלמנט המרוקאי. את שמו הקרן לא מוסרת, ואנחנו לא משלימים אותו. מספר יהודי ספרו היום לא מופיע באף מקור שבדקנו.
המלאח
המלאח, היום רובע אל-אמל, תפס מחצית מהעיר העתיקה, וכל חמשת אלפים יהודי העיירה של 1948 גרו בתוכו, בבתים בני שלוש קומות. לאורך מסלול ההליכה יש פתחים עם מגיני דוד על המשקופים. הביקור הוא מבחוץ בלבד: לא נכנסים לבתים פרטיים ולא מזהים דיירים לפי משקוף. ניווט. נהר האגאי חוצה את העיירה, ובערב סוכות, 25.9.1950, הוא עלה על גדותיו: כשישים מבנים קרסו, כשלושים בני אדם נספו, והעיר התחתונה, המדינה והמלאח, ספגה את המכה הקשה ביותר. סיפרנו על הלילה הזה בכתבה נפרדת.
בתי הכנסת
בית כנסת פעיל בספרו לא מתועד באף מקור שבדקנו, ואין מקור למניין. מה שכן מתועד: אם הבנים, בית הספר ובית היתומים מחוץ למלאח, שמומן בידי הקהילה היהודית של לונדון, ואליו צמוד בית כנסת פשוט, לפי דיארנא. מצבו של המבנה היום ואפשרות הכניסה אליו לא נמצאו במקורות, ולכן לא נכתבים כאן. מי שמחפש את בית הכנסת שבו התפללו הסבים יכול להיעזר בשם המשפחה ובתצלומים ישנים, אבל זיהוי של בית כנסת ספציפי ברחוב לא מצאנו באף מקור.
בית העלמין
שוקם בכספים ששלחו המהגרים. מצבות היסטוריות הוצבו בתוך אנדרטאות בטון, ויש אנדרטה לנספי השיטפון. קבורים בו רבי משה אלבז ורבי אליהו הראש, וההילולה השנתית עדיין מתקיימת.
בית העלמין שוקם בכספים ששלחו המהגרים, והמצבות ההיסטוריות הוצבו בתוך אנדרטאות בטון. יש בו אנדרטה לנספי השיטפון ואנדרטה לסוחרים שנהרגו בתאונת משאית, לפי הקרן למורשת. ניווט. הביקור תלוי באפשרות הגישה: מבררים מראש את תנאי הכניסה ואת מועד פתיחת השער, ולא מבטיחים גישה בלי תיאום. שומר, שעות ותשלום לא מופיעים באף מקור. למפלים ולבית העלמין עדיף מונית או רכב, והמדינה, המלאח והכיכר נוחים להליכה. מצב הזרימה במפל משתנה, ובחורף בודקים לפני.
תחזוקה: המשפחה
ציוני צדיקים והילולות באזור
בבית העלמין קבורים רבי משה אלבז ורבי אליהו הראש, והקרן למורשת מונה גם את רבי דוד אראזיל ואת "בעלי המערה". הקרן כותבת שההילולה השנתית עדיין מתקיימת, אבל תאריך לא פורסם באף מקור, ולכן בלוח שלנו אין לספרו תאריך, ואנחנו לא ממציאים אחד. מערת המאמין, כאף אל-מומן, היא אתר מסורת מקומי, ומה שמסופר עליה מוצג כמסורת. ההילולות הקרובות עם תאריך מאומת:
- סוליקה הצדיקה בפאס, כ"ז באייר, 3.6.2027, עלייה פרטנית ולא אירוע מאורגן.
- הילולת צדיקי מקנס, ל"ג בעומר, 25.5.2027.
דמויות ואירועים
קליפורד גירץ, מהאנתרופולוגים המשפיעים של המאה העשרים, בחר דווקא בספרו למחקר השדה שלו על החברה המרוקאית, וספרו על השוק של ספרו כולל את השוק היהודי. בזכותו ספרו היא אחת הקהילות היהודיות המתועדות ביותר במרוקו מבחינה כלכלית, עם מספרים במקום התרשמויות.
והסיפור השני הוא של לילה אחד. ב-25.9.1950, כשאלפי אנשים בעיר התחתונה היו באמצע ההכנות לסוכות, עלה הנהר. לפי הדיווח הטכני של אותם ימים, בשעה 19:50 המים הפסיקו לעלות. עשרים ואחד מבני הקהילה נספו, ואנדרטה להם עומדת בבית העלמין.
משפחות מספרו
כ-8 משפחות מספרו כתבו לנו בקהילה
הוסיפו משפחה מספרולבקר היום
ספרו היא 28 ק"מ דרומית-מזרחית לפאס, וטיול של חצי יום ממנה. אין בה אוטובוסי תיירים ואין חנויות מזכרות, וזה חלק מהעניין. המסלול: המדינה, הנהר והגשרים, המלאח והכיכר ברגל, ובית העלמין במונית ורק אחרי בירור. לבוש מכבד בבית העלמין ובמלאח. כללי צילום ונגישות לכיסאות גלגלים לא תועדו באף מקור שבדקנו, ובמלאח לא מצלמים לתוך בתים. מדריך מקומי לא נדרש למלאח, ולבית העלמין לא מצאנו איש קשר מפורסם. מי שרוצה גם את פאס באותו יום מתחיל בספרו בבוקר וחוזר לפאס אחר הצהריים. יום השוק השבועי הוא חמישי, ופסטיבל הדובדבנים, שרשום ברשימת המורשת הבלתי מוחשית של אונסק"ו, נערך שלושה ימים בסוף יוני. הסוקים הכפריים בדרך: אימוזאר קנדר בשלישי ואזרו בשלישי. המדריך לספרו, פאס, כל הקהילות.
מקורות ותאריכי בדיקה
- הקרן למורשת יהודית מרוקאית, עמוד ספרו: מספרי 1948 ו-1960, הצפיפות, אם הבנים, בית העלמין, הצדיקים, הרב בפרלמנט. נבדק 22.9.2026.
- Diarna, רשומת אם הבנים בספרו. נבדק 22.9.2026.
- Clifford Geertz, Meaning and Order in Moroccan Society, כפי שמצוטט בכתבת השיטפון של המרכז למטייל במרוקו. נבדק 22.9.2026.
- כתבת המרכז למטייל במרוקו, ערב סוכות 1950, כולל הדיווח הטכני ובדיקת הלוח העברי. נבדקה 22.9.2026.
- אונסק"ו, הרשימה המייצגת של מורשת תרבותית בלתי מוחשית, פסטיבל הדובדבנים של ספרו. נבדק 22.9.2026.
- בסיס הידע של הפרויקט, אוגוסט 2026: התושבים הוותיקים בספרו, אם הבנים ב-1935. נבדק 22.9.2026.
- מלאי המתכנן, ספרו: כתובות, קישורי ניווט ותנאי ביקור. נבדק 12.9.2026.
- לוח ימי הסגירה של הפרויקט, 22.9.2026: יום השוק, הפסטיבל, הסוקים הכפריים.