פאס

פאס היא הלב של מרוקו הישנה - ובשביל מטייל ישראלי, אחת העצירות המרגשות במדינה. המדינה שלה היא האזור העירוני הגדול בעולם ללא מכוניות (כן, זה שיא גינס רשמי): אלפי סמטאות, שווקים ובתי מלאכה שחיים כמו לפני מאות שנים. וכאן נמצא גם המלאח הראשון של מרוקו, קברה של סוליקה הצדיקה, והעיר שבה חי הרמב"ם. פאס לא מנסה למצוא חן - היא אמיתית, ובדיוק בגלל זה אוהבים אותה.

למי פאס מתאימה, ולמי פחות

למי כן: לאוהבי היסטוריה ואותנטיות - פאס היא החוויה הכי "אמיתית" במרוקו; למטיילי שורשים - הזווית היהודית כאן עמוקה מבכל עיר אחרת; ולמי שכבר ראה את מרקש ורוצה את הצד השני של המטבע: פחות תיירותי, יותר גולמי.

ובכנות: פאס אינטנסיבית אפילו יותר ממרקש. המדינה צפופה, תלולה בחלקיה, בלי רכבים - הכל ברגל, כולל המזוודות (סבלים זמינים). מי שמתקשה בהליכה ממושכת או מחפש נופש רגוע - עדיף לו ביקור יום מודרך מבסיס נוח, או לוותר. והטרדה הידועה של פאס היא "המדריכים המזדמנים" - בהמשך העמוד נסביר בדיוק איך מתמודדים.

למה פאס מיוחדת לנו

בפאס של המאה ה-12 הסתובב צעיר בשם משה בן מימון - הרמב"ם - שחי בעיר כחמש שנים. היום מראים לתיירים "את בית הרמב"ם", ואנחנו נספר לכם את האמת המפתיעה עליו (בהמשך העמוד). בפאס קבורה סוליקה, הנערה מטנג'יר שהוצאה להורג ב-1834 על סירובה להמיר את דתה, והקבר הכחול שלה במלאח הוא מהמקומות שנחרתים בלב. ובפברואר 2013 עמד ראש ממשלת מרוקו בבית הכנסת סלאת אלפאסיין המשוקם והקריא את דברי המלך: המורשת העברית היא "אחד המרכיבים עתיקי היומין של זהותנו הלאומית". זו פאס - עיר שהסיפור היהודי שלה לא נגמר, הוא רק מחכה שתבואו לשמוע אותו.

מה עושים בפאס

הפינה שרק אצלנו: האמת על "בית הרמב"ם"

מדריכים בפאס מראים לתיירים בניין יפה ברחוב טלעא כבירה ואומרים "כאן גר הרמב"ם". האמת מפתיעה יותר: הבניין הוא דאר אל-מגאנה, בית שעון המים - והוא נבנה ב-1357, כמעט מאתיים שנה אחרי שהרמב"ם עזב את פאס. הקשר לרמב"ם? אגדה עממית. אבל הנה הטוויסט: השעון עצמו - שתים עשרה דלתות ושתים עשרה קערות ברונזה שפעלו על מים - הוא מכונה מהמאה ה-14 שאף מהנדס מודרני לא הצליח להפעיל מחדש. הידע איך היא עבדה פשוט אבד. אז לא בית הרמב"ם - אבל סיפור ששווה את העצירה, ורק אצלנו תקראו אותו נכון.

הזווית היהודית: המלאח הראשון במרוקו

המלאח של פאס הוא הראשון במרוקו - הוקם במאה ה-15 (המסורת נוקבת ב-1438) בפאס אל-ג'דיד, בתוך מה שהיום אתר המורשת העולמית. ממנו התגלגל השם "מלאח" לכל הרבעים היהודיים במדינה. בשיאו חיו בו אלפים רבים; היום נותרה קהילה זעירה - והמקומות מספרים את הסיפור.

בית הכנסת אבן דנאן (המאה ה-17) - המשוקם והמפורסם שבבתי הכנסת של המלאח. ובתוכו התגלית שמרגשת אותנו במיוחד: בשיפוץ של 1997 התגלה מקווה תת-קרקעי מתחת לבמה - מדרגות יורדות לבריכה שאף אחד לא ידע על קיומה. שומר פותח למבקרים; נהוג להשאיר תרומה.

סלאת אלפאסיין - בית הכנסת עם חמשת החיים: בית תפילה, כלא (בגזרת מולאי יזיד ב-1790), בית מלאכה לשטיחים, אולם ספורט - ושוב בית כנסת, אחרי שיקום שנחנך ב-2013 במעמד ראש הממשלה, בשם המלך, ובמימון גרמני. סמל של מרוקו החדשה.

בית העלמין היהודי וקבר סוליקה - בפינת המלאח, ים של קברים לבנים ומאוזוליאום כחול אחד: סוליקה חגואל מטנג'יר, שהוצאה להורג ב-1834, בגיל 17, על סירובה להמיר את דתה. על הקבר שני כיתובים - בעברית ובצרפתית - וכדאי לקרוא את שניהם: הם לא מספרים בדיוק את אותו סיפור. אליה עולים יהודים - וגם מוסלמים.

• להעמקה: מרכזת המורשת היהודית שלנו
• רוצים לחוות את זה עם מדריך ששולט בחומר? מצאו מדריך

איפה לישון בפאס

שתי אסכולות: ריאד במדינה - החוויה האמיתית, ארוחת בוקר על הגג וקירות בני מאות שנים; המחיר: סוחבים מזוודות בסמטאות (יש סבלים) ואין גישה לרכב. העיר החדשה (Ville Nouvelle) - מלונות מודרניים, מוניות ונוחות; המחיר: נוסעים לכל האתרים. משפחות עם הרבה ציוד ומטיילים מבוגרים - לרוב יעדיפו את העיר החדשה או ריאד צמוד לשער.

אוכל בפאס: בירת הקולינריה של מרוקו

הפסטייה (המאפה המתוק-מלוח האגדי) בשלמותה, טריד, חריירה, ממתקי שקדים - המטבח הפאסי נחשב לעילית של מרוקו, ירושת מגורשי אנדלוסיה. דוכני באב בוז'לוד ורחוב אשאבין הם חגיגת אוכל רחוב.

כשרות בפאס - האמת: אין בפאס סצנת מסעדות כשרות קבועה כמו בקזבלנקה או במרקש. יש אפשרויות מוגבלות שפועלות בעיקר בתיאום מראש דרך הקהילה, וקבוצות דתיות בדרך כלל מגיעות עם פתרונות מאורגנים. ההמלצה שלנו: לא מגיעים רעבים ומקווים לטוב - מתכננים מראש, ואנחנו נשמח לעזור בתיאום.

פרקטי

• איך מגיעים: הדרך הנוחה - טיסה ישירה למרקש או נחיתה בקזבלנקה, ומשם רכבת: מקזבלנקה כ-4 שעות ברכבת אל-אטלס (מחלקה ראשונה - תאים ממוזגים ונוחים, שווה את ההפרש). ברכב: כ-3 שעות מקזבלנקה, כ-5.5-7 ממרקש. משפשוואן: כ-3.5 שעות.
• "המדריכים המזדמנים" - ההטרדה המפורסמת של פאס: אנשים שיציעו "עזרה" שלא ביקשתם, יגידו ש"הדרך סגורה" או יתנדבו להוביל אתכם לבורסקאות - ובסוף ידרשו תשלום או יגררו לחנויות. הכלל: הצעת עזרה שלא ביקשתם = מסרבים בנימוס ("לא, שוקראן") וממשיכים ללכת. הפתרון הטוב באמת: מדריך מורשה ליום (דרך הריאד או דרכנו) - והבעיה נעלמת מעצמה.
• בלילה: הסמטאות הפנימיות מתרוקנות ונחשכות אחרי 21:30 - נשארים בעורקים הראשיים המוארים, או מבקשים ליווי מהריאד (מקובל לגמרי).
• בעיר: מוניות אדומות קטנות - מונה או מחיר סגור מראש.
• טיולי יום מפאס: מקנס ואתר וולוביליס הרומי - הקלאסיקה; ספרו הקטנה והמקסימה (עמוד ספרו); שפשוואן אפשרית אבל ארוכה - עדיף לינה.
• מתי לבוא: מרץ-מאי וספטמבר-נובמבר. הקיץ בפאס לוהט (35-40+), החורף צונן וגשום.