קזבלנקה (Casablanca)

הקהילה: מספרים ותאריכים

הקהילה החיה הגדולה במרוקו, בין אלף לאלפיים איש, ורוב היהודים שנותרו במדינה. המלאח כאן צעיר, בן כמאה שנה, כי העיר קלטה במאה העשרים את ההגירה הפנימית ממרקש, מפאס ומהדרום. במפקד 1960 נספרו בה 71,175 יהודים. טמפל בית אל נוסד ב-1949 בידי מהגרים יהודים מאלג'יריה, ובשנות השישים והשבעים הייתה בו מקהלה מעורבת בחתונות ובחגים. בית הכנסת אטדגי במדינה הישנה נהרס בהפגזה הימית של קרב קזבלנקה בנובמבר 1942, ושוקם בכספי הממשלה, וחנך אותו מוחמד השישי ב-20 בדצמבר 2016. מוזיאון יהדות מרוקו, שנוסד ב-1997, הוא מוזיאון היהדות היחיד בעולם הערבי. ארבעה בתי ספר יהודיים פועלים, כולם בקזבלנקה. והקהילה תרמה למימון בניית מסגד חסן השני.

עד המאה התשע עשרה הייתה קזבלנקה עיירת נמל קטנה, ונוכחות יהודית של ממש התפתחה בה רק סביב 1830, לפי האנציקלופדיה יודאיקה. הצמיחה הגדולה הגיעה עם הפרוטקטורט הצרפתי מ-1912, כשמשפחות ממרקש, מפאס ומכפרי האטלס עברו אל עיר הנמל החדשה. ערב 1948 מנתה יהדות מרוקו כולה בין 240 ל-265 אלף איש לפי ההערכות המקובלות, וקזבלנקה כבר הייתה המרכז הדמוגרפי שלה. במבצע יכין, בין 1961 ל-1964, יצאו מהמדינה כ-90 עד 100 אלף יהודים, ובתחילת 1961 עוד נספרו במרוקו 162,420 יהודים, לעומת כ-53,000 ב-1967. ההערכות לקזבלנקה של היום נעות בין כאלף לפי הקונגרס היהודי העולמי לכאלפיים לפי הקרן למורשת יהודית מרוקאית, ואין ספירה רשמית. מאז 1992 כל בתי הספר היהודיים הפעילים במרוקו נמצאים בעיר הזאת: חב"ד, אורט, אליאנס ואוצר התורה.

המלאח

המלאח של קזבלנקה שונה מכל מלאח אחר במרוקו. הוא לא רובע מוקף חומה מימי הביניים אלא שכונה בת כמאה שנה בשולי המדינה הישנה, שגדלה יחד עם העיר. היום לא גרים בו יהודים, אבל בשוק שלו עדיין פועלים קצבים כשרים, לפי הקרן למורשת יהודית מרוקאית, ובית העלמין היהודי נמצא בתוכו. עדות לכך שכבר לפני שמונים שנה רבים מיהודי העיר גרו מחוץ למלאח נמצאת דווקא בחוקי וישי: הצו מאוגוסט 1941 הורה ליהודים שגרו ברבעים האירופיים החדשים לחזור למלאח בתוך חודש. במדינה הישנה, בסמטה ללא מוצא היוצאת מרחוב מוחמד אל-חנצאלי, עומד דאר רבי חיים פינטו, בית בן שלוש קומות שעל שלטו חרוטה השנה 1895 בערבית, בעברית ובאותיות לטיניות, והוא מוקד עלייה לרגל ליהודים ולמוסלמים כאחד.

בתי הכנסת

מספר בתי הכנסת בעיר שנוי במחלוקת בין המקורות: יותר משלושים לפי ויקיפדיה, יותר מתריסר לפי הקרן למורשת. ארבעה מהם מופיעים במלאי שלנו.

• טמפל בית אל, רחוב ג'אבר בן חיאן: בית הכנסת המרכזי, כחמש מאות מקומות, שופץ כולו ב-1997, וידוע בוויטראז'ים שלו. הביקור דורש תיאום מראש. שעות ביקור מדווחות, 10:30 עד 12:30 ו-14:30 עד 16:30 בצלצול בפעמון לשומר, אבל אף מקור לא פירט באילו ימים. ניווט
• נווה שלום, מרכז העיר: בית כנסת פעיל. בררו ישירות את אפשרות הביקור והתפילה לפני ההגעה, בלי להסתמך על זמני תפילה קבועים. ניווט
• אטדגי, המדינה הישנה, רחוב אל-עאידי עלי אל-מערופי: השיקום החל ב-2011 ועלה כ-844 אלף דולר מכספי הממשלה, ולצדו מוזיאון קטן לזכר המלאח. הכניסה דורשת תיאום מראש. ניווט
• בית חב"ד קזבלנקה פועל בעיר יותר מעשור, לפי הקונגרס היהודי העולמי.

על יורש העצר מולאי חסן בתפילת יום כיפור 1957 כתבנו כתבה נפרדת. שימו לב שהידיעה המקורית של JTA לא נוקבת בשם בית הכנסת.

בית העלמין

במלאח, פתוח ומטופח, מצבות לבנות בצרפתית, בעברית ובספרדית.

בית העלמין נמצא בתוך המלאח, והקונגרס היהודי העולמי מונה אותו בין בתי העלמין הגדולים של העיר. בו קבור רבי חיים פינטו הקטן, שנפטר ב-1937, ואליו מגיעים עולי רגל בט"ו בחשוון. מה שלא מצאנו: שעות פתיחה מפורסמות, שם של שומר, או נוהל כניסה. גם מיקום הציון של רבי אליהו, שמופיע ברשימת שבעת הציונים ששוקמו בתוכנית המלכותית, לא אותר: אף מקור לא אומר באיזה בית עלמין בעיר הוא עומד. ניווט לבית העלמין

ציוני צדיקים באזור

• רבי חיים פינטו הקטן · בית הקברות היהודי · קזבלנקה
• רבי אליהו · קזבלנקה · קזבלנקהלפי מסורת הקהילה

הילולה

• רבי חיים פינטו הקטן · ט"ו בחשוון

ציוני צדיקים והילולות באזור

• רבי חיים פינטו הקטן: נכדו של רבי חיים פינטו הגדול מאסווירה, איש צדקה שנפטר בקזבלנקה ב-1937. ההילולה בט"ו בחשוון, 26.10.2026 ו-15.11.2027. זה מועד קהילתי ולא אירוע המונים מתוקשר, בשונה מהילולת הסב באסווירה. בדאר שלו במדינה מצלצלים בפעמון, וכללי הביקור תלויים על הדלת. מבוקשת תרומה של 50 דירהם למבקר.
• רבי אליהו: ציון משוקם בלי שם משפחה, בלי שנות חיים ובלי תאריך הילולה מפורסם. מקור אחד מדווח על הילולה שנתית, ואף מקור לא נוקב בתאריך.
• רבי יחיא לחדר בסידי א-דהבי ליד בן אחמד, כמאה ק"מ מזרחית לקזבלנקה: מוסם בן שבעה ימים בכל מאי, בלי תאריך עברי מפורסם.

כל התאריכים המאומתים נמצאים בלוח ההילולות.

דמויות ואירועים

מוזיאון יהדות מרוקו עומד בבניין שנבנה ב-1948 כבית יתומים יהודי לכמאה ושישים ילדים. מייסדיו ב-1997 היו סרז' ברדוגו, ז'אק טולידאנו, בוריס טולידאנו וסימון לוי, ומנהלת אותו זהור רחיחיל, אנתרופולוגית מרוקאית מוסלמית. בין המוצגים: הבימה מבית הכנסת בני יששכר, סדנת צורפים משוחזרת, ומגילת היטלר, מגילה בסגנון מגילת אסתר שמספרת את רדיפת יהודי צפון אפריקה.

וסיפור שני, שמתקן טעות נפוצה: בית הכנסת אטדגי לא נהרס בפוגרום. הוא נהרס בהפגזה של בעלות הברית בקרב הימי על קזבלנקה בנובמבר 1942, ונשאר בהריסותיו כשבעים שנה. חוקי וישי עצמם לא בוטלו עם הנחיתה האמריקאית: הם נשארו בתוקף עד מרץ 1943, ארבעה חודשים אחריה.

מקורות ותאריכי בדיקה

• מפקד מרוקו 1960, 71,175 יהודים בקזבלנקה. נבדק 22.9.2026.
• הקרן למורשת יהודית מרוקאית, עמוד קזבלנקה, והקונגרס היהודי העולמי, עמוד מרוקו: קהילה, בתי ספר, קצבים, חב"ד. נבדקו 22.9.2026.
• מוזיאון יהדות מרוקו, אתר רשמי, עמוד קשר: שעות וימי סגירה. נבדק 22.9.2026. מחיר כניסה 50 דירהם: מלאי המתכנן, 13.9.2026.
• קרן מסגד חסן השני, לוח סיורים מודרכים ומחיר. נבדק 22.9.2026.
• כיארה לוטרי, Religions 17(2):162, 2026, על דאר רבי חיים פינטו, וחברת פינטו, עלוני פחד דוד. נבדקו 12.9.2026.
• ויקיפדיה, ערכי Temple Beth-El, Ettedgui Synagogue ו-Museum of Moroccan Judaism. נבדקו 22.9.2026.
• Sophie Wagenhofer, Quest 4, 2012, ו-Omar Brouksy, Orient XXI, על צווי וישי במרוקו. נבדקו 22.9.2026.
• אנציקלופדיה יודאיקה, ערך קזבלנקה, דרך רשומת רבי אליהו בלוח ההילולות. נבדק 12.9.2026.
• מלאי המתכנן, קזבלנקה: כתובות, קישורי ניווט ותנאי ביקור. נבדק 13.9.2026 ו-14.9.2026.
• לוח ימי הסגירה של הפרויקט, 22.9.2026.