מוזיאון התרבות היהודית המרוקאית בפאס: מה מחכה בפנים, ואיך לשלב אותו ביום במלאח

בלב המלאח של פאס, צמוד לבית העלמין היהודי, עומד בניין חדש. על חזית הלבנים שלו שלט בארבעה כתבים: ערבית, אמאזיע'ית, עברית וצרפתית. מאז 12 באוקטובר 2026 זה מוזיאון התרבות היהודית המרוקאית, מוזיאון שכולו מוקדש לחיים היהודיים במרוקו. את הבניין הקימה המדינה המרוקאית בכסף ציבורי, על קרקע שנתנה הקהילה היהודית של העיר.

לפי הקרן הלאומית למוזיאונים של מרוקו, שמפעילה את המוזיאון, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמדינה ערבית-מוסלמית מקימה בכסף ציבורי מוזיאון שכולו מוקדש לתרבות היהודית.

אם ההורים או הסבים שלכם נולדו בפאס, במקנס או בכל עיר אחרת במרוקו, תמצאו כאן חלקים מהבית: כתובות, שמלת כלה, כיסא של ברית מילה, ספרי קודש, כלי עבודה של בעלי מלאכה. ריכזנו את מה שידוע בוודאות: איך המוזיאון נולד, מה מוצג בו, מתי הוא פתוח וכמה עולה הכניסה, ואיך משלבים אותו ביום שלם במלאח.

יותר משבע שנים, מהיוזמה ועד הפתיחה

ביום שני, 15 באפריל 2019, השיק המלך מוחמד השישי בפאס שני פרויקטים באותו יום: שיקום ארמון אל-בטחא, והקמת מוזיאון לתרבות היהודית. סוכנות הידיעות הממלכתית של מרוקו הסבירה את ההחלטה ב"תשומת הלב המיוחדת" שמקדיש מפקד המאמינים למורשת התרבותית והרוחנית של הקהילה היהודית המרוקאית. שני הפרויקטים היו חלק מתוכנית רחבה לשיקום המדינה של פאס, שנחתמה לפני המלך במאי 2018.

באפריל 2021 התכנסה בפאס לראשונה הוועדה המדעית של המוזיאון, בראשות סרז' ברדוגו, כך לפי הודעה של משרד התרבות המרוקאי. את הבניין הקימה הסוכנות לפיתוח ולשיקום המדינה של פאס, בתיאום עם הקרן הלאומית למוזיאונים ועם הוועדה המדעית, והעבודות הסתיימו במרץ 2023.

אחר כך התחילה עבודת התוכן. באוגוסט 2023 פרסמה הקרן קול קורא לרכישת פריטים לאוסף, ובפברואר 2025 יצא המכרז לעיצוב התצוגה הקבועה. כלומר, הבניין עמד מוכן, והתצוגה נבנתה בתוכו בשנים שאחרי.

לפי האתר המרוקאי Le360, את הפרויקט ליווה עד מותו, בדצמבר 2019, ד"ר ארמן גיגי, שעמד בראש הקהילה היהודית של פאס. את התצוגה אצרו זהור רחיחיל ועבד אל-עזיז אל-אדריסי, ואת העיצוב שלה תכננה איזבל טימסיט.

ב-12 באוקטובר 2026 נחנך המוזיאון בהוראת המלך. לפי הקרן, בטקס השתתפו שר ההקדשים והעניינים האסלאמיים אחמד תופיק, ואלי מחוז פאס-מקנס ח'אלד אית טאלב, סרז' ברדוגו, נשיא-מייסד של הקרן למורשת התרבותית היהודית-מרוקאית, ומהדי קותבי, נשיא הקרן הלאומית למוזיאונים, לצד שגרירים, מנהלים ונשיא אוניברסיטה.

"היום מרוקו שולחת מסר עוצמתי לעולם מפאס, הבירה הרוחנית של הממלכה." מהדי קותבי, נשיא הקרן הלאומית למוזיאונים

בניין חדש, במקום עם זיכרון

זה לא בית כנסת משוחזר ולא בית ישן שהוסב. זה בניין חדש, שנבנה מ-2019 על קרקע שנתנה הקהילה היהודית של פאס. לפי הקרן, הוא תוכנן ברוח האדריכלות המרוקאית המסורתית: בחצר הכניסה יש זליג', גבס מגולף, עץ צבוע ומזרקת שיש. השטח הכולל עולה על 1,700 מ"ר, ולפי הקרן כ-1,200 מהם מוקדשים לתצוגה.

המיקום הוא חלק מהסיפור. המוזיאון צמוד לבית העלמין היהודי של פאס, ובאגף שמוקדש לרבנים, כך כתב Le360, החלונות נפתחים ישר אל בית העלמין. מי שקורא שם על חכמי פאס רואה מבעד לחלון את בית העלמין של הקהילה.

גם השם "מלאח" נולד כאן. במקור זה היה שם של שטח בפאס, מהמילה הערבית למלח, והמלאח של פאס נחשב למלאח הראשון במרוקו, שממנו עברו השם והתופעה לערים אחרות. לפי המסורת הרובע הוקם ב-1438, אבל ההיסטוריונים חלוקים על השנה המדויקת ועל הנסיבות.

מה מחכה בפנים, קומה אחר קומה

לפי הקרן, התצוגה הקבועה לא מסתפקת בתשמישי קדושה. היא מספרת היסטוריה חברתית, תרבותית, כלכלית ורוחנית, ומבליטה את הקשרים ואת החיים המשותפים של יהודים ומוסלמים באזורים השונים של מרוקו. האוסף כולל ממצאים ארכאולוגיים, פריטים אתנוגרפיים, יצירות אמנות, וספרים וכתבי יד נדירים. לפי קותבי, כשלושה רבעים מהפריטים המוצגים שייכים לקרן, ואת השאר נתנו תורמים.

המסלול פרוש על פני שתי קומות ושבעה נושאים: מרוקו, ארץ של מפגש; ציוני דרך בהיסטוריה; מוסדות הקהילה; אישים; מעגל החיים; מעגל השנה; ומלאכות מסורתיות.

הקומה הראשונה: ההיסטוריה, החכמים ומוסדות הקהילה

הקומה הראשונה נפתחת בקיר ציר זמן ארוך. לפי המוזיאון, הוא מספר על יותר מ-2,500 שנות נוכחות יהודית במרוקו. בצילומים ששלחה לנו הקרן רואים איך הקיר מחולק לפי השושלות ששלטו במרוקו, מהאלמוהדים, דרך המרינים והווטאסים ועד הסעדים, עם תעודות, איורים ודיוקנאות.

אחרי ציר הזמן באים החכמים ומוסדות הקהילה: בית הכנסת, התלמוד תורה ובית הדין, לצד תשמישי קדושה. באחד החדרים תלויים לוחות הסבר בערבית, בצרפתית ובאנגלית על עלייה לרגל, הילולה וזיארה, כלומר על המנהג של יהודים ושל מוסלמים במרוקו לפקוד קברי צדיקים.

לפי אתר החדשות המקומי Fes24, מוצג במוזיאון גם מסמך סולטאני על שמירת השבת, מימי הסולטאן מולאי עבד א-רחמן. בוויטרינה אחרת מונחים ספרים פתוחים, על רקע קיר של חתימות ושל שמות ערים בעברית ובצרפתית, מפאס ומקנס ועד אמשטרדם, ונציה וירושלים.

הקומה העליונה: מעגל החיים, מעגל השנה והמלאכות

בקומה העליונה מחכה מעגל החיים: ברית, בר מצווה, חתונה ואבלות. אחריו בא מעגל השנה, עם החגים. מהמרפסת של הקומה הזאת משקיפים על החצר הפנימית.

לפי Le360, בין הפריטים יש כיסא של ברית מילה, כתובות ממוסגרות, ספר תורה, רימונים, טליתות ותיקי טלית, פרוכת, ושמלת הכלה המסורתית, הכסווה אל-כבירה. יש גם שופר, תכשיטי כסף, מגשי נחושת, קפטן טקסי, ומצבות ולוחות בעברית.

עוד פריט ש-Le360 תיאר הוא דלת מהמלאח, מהמאה ה-19, עשויה עץ, מתכת וברזל מחושל. לאורך המסלול משולבים גם הקרנות ומסכים, ויש חללים לסדנאות.

החלק האחרון מוקדש למלאכות המסורתיות, ובו גם שחזור של סדנת צורף. בחדר אחר, על קירות כחולים, תלויה סדרה של תצלומים בשחור-לבן.

"המוזיאון הזה הוא אוצר אמיתי לקהילה היהודית, כמובן, אבל מעל הכול למרוקו." סרז' ברדוגו, נשיא-מייסד של הקרן למורשת התרבותית היהודית-מרוקאית

ומה עם המוזיאון בקזבלנקה?

רבים מכירים את מוזיאון יהדות מרוקו בקזבלנקה, שנפתח ב-1997. Le360 כתב ב-13.10.2026 שהמוזיאון בקזבלנקה "היה עד היום המוזיאון היהודי היחיד בעולם הערבי-מוסלמי". ההבדל הוא במי שעומד מאחוריו. את המוזיאון בקזבלנקה הקימה הקרן למורשת התרבותית היהודית-מרוקאית, קרן פרטית שהוכרה ב-2001 כמוסד לתועלת הציבור. את המוזיאון בפאס הקימה המדינה, בכסף ציבורי. על ההבדל הזה נשענת הטענה של הקרן הלאומית למוזיאונים על "הפעם הראשונה".

בשנים האחרונות נפתחו במרוקו עוד שני מקומות שמוקדשים למורשת היהודית: בית דכירה, "בית הזיכרון", באסווירה, סביב בית הכנסת סלאת עטיה, שהמלך ביקר בו בינואר 2020; ומוזיאון בית יהודה בטנג'יר, שנפתח באוגוסט 2022 בבית כנסת שעמד נטוש יותר משישים שנה.

באחד מחדרי המוזיאון בפאס מופיעה על הקיר כותרת שמסכמת את הרעיון: "בלב זהות רבת-פנים: תרומת הרכיב העברי לאחדות ולעושר התרבותי של המדינה". המשפט הזה מהדהד את חוקת מרוקו מ-2011, שמונה את הרכיב העברי בין היובלים שהעשירו את הזהות המרוקאית.

מידע לביקור

לפי תשובה רשמית בכתב של הקרן הלאומית למוזיאונים, 21.10.2026:

• המוזיאון פתוח גם בשבת. מי ששומר שבת יתכנן את הביקור ליום חול.
• כדאי להגיע בבוקר. המוזיאון נפתח ב-10:00, וכך נשאר זמן לבית העלמין ולבתי הכנסת באותו יום.
• תכננו את יום המלאח כך שלא ייפול על יום שלישי.

יום אחד במלאח: המוזיאון, בית העלמין ושני בתי כנסת

המוזיאון הוא נקודת פתיחה טובה ליום במלאח. אחרי שראיתם את הכתובות, את הכלים ואת ציר הזמן, שלושת האתרים האלה מקבלים הקשר.

בית העלמין היהודי. צמוד למוזיאון. במרכזו עומד המאוזוליאום הכחול של סוליקה הצדיקה, סול חג'ואל, שבולט בין הקברים הלבנים. סוליקה נולדה בטנג'יר ב-1817 והוצאה להורג בפאס ב-1834, בת 17. לפי המסורת היהודית היא סירבה להתאסלם; מקורות מוסלמיים מספרים סיפור אחר. כבר עשרות שנים עולים לקברה לתפילה.

בית הכנסת אבן דנאן. מבתי הכנסת הוותיקים של המלאח. הבניין הראשון במקום הוקם במאה ה-17, והתאריך המדויק שנוי במחלוקת. בין 1996 ל-1999 הוא שוקם בשיתוף הקרן העולמית למונומנטים, משרד התרבות המרוקאי והקרן למורשת התרבותית היהודית-מרוקאית. בפנים תראו ארון קודש גדול מעץ, בימה, חיפוי אריחים כחולים ותקרת עץ צבועה. במהלך השיקום, ב-1997, התגלה מקווה טהרה: מתחת לבימה נחשף חלל עם מדרגות שיורדות אל בריכה.

צלאת אל-פאסיין. השם פירושו "תפילת הפאסים", כלומר בית הכנסת של התושבים הוותיקים של העיר, ולא של מגורשי ספרד. ב-1790 גירש הסולטאן מולאי יזיד את היהודים מהמלאח והפך את בית הכנסת לבית סוהר. בית הכנסת חזר לפעול, נסגר ב-1970, ושימש אחר כך בית מלאכה לשטיחים ואולם אגרוף. בפברואר 2013 הוא נחנך מחדש אחרי שיקום, במימון ממשלת גרמניה, קהילת פאס ושותפים נוספים. בטקס הוקרא מסר של המלך: "אנו קוראים לשקם את כל בתי הכנסת בכל ערי הממלכה".

שעות ביקור רשמיות לבית העלמין ולבתי הכנסת לא פורסמו. הגיעו בשעות היום, ושאלו במקום.

רוצים להעמיק? בעמוד הקהילה היהודית בפאס ריכזנו מה נשאר ברובע ומה אפשר לראות, במדריך לפאס תמצאו את כל העיר, ובכתבה על הבילדיין סיפרנו על יהודי פאס שהתאסלמו ונשארו בעיר, סיפור שקשור ישירות להקמת המלאח.

לסיום

יותר משבע שנים אחרי שהמלך השיק את הפרויקט, ושלוש שנים וחצי אחרי שהבניין עמד מוכן, המוזיאון פתוח. מי שמגיע לפאס עם שמות של סבים ושל בתי כנסת בראש יכול עכשיו להתחיל את היום במוזיאון, להמשיך לבית העלמין שמעבר לחלון, ולסיים בבית כנסת ששוקם. זה סיפור של קהילה שרובה עזבה את העיר, ושל מדינה שבחרה לבנות לזיכרון שלה בית.